מטרת המאמר אינה פוליטית. אלא להאיר את דמותו של יו"ר העבודה, אבי גבאי, ולעזור לכם להכיר את אופיו. גם לספר על הצפוי לו. תפקידי אינו להחניף או לבקר, ובטח לא להחליט מי האדם המתאים ביותר לנהל את המדינה. אלא לספר לכם מה רואים בכוכבים לגבי הדמות, לתת לכם זווית מנקודה אחרת, שאולי תעזור לכם לגבש עמדתם בעצמכם.
אבי גבאי
אישיות
החוזקה הכי דומיננטית של גבאי, היא חוש הריח שלו. יש לו אינטואיציה נפלאה, והוא יודע להריח מה כדאי, מי איתו, ומי נגדו. לכן, לא היה צריך שציפי לבני תעשה הרבה נגדו כדי שהוא יבין שהיא אינה מתומכיו. גבאי מאד רגשי, נוטר איבה, ויבוא בחשבון אכזר עם כל מי שפגע בו, במקודם או מאוחר. גם לכחלון הוא מחכה בסיבוב. יש לו חוש עיתוי מוצלח, והוא בוחר את הרגע המושלם לפעולה. אך לא רק לפעולות נקם, גם לעשייה. כך ידע מתי להתפטר מתפקידו כשר לאיכות הסביבה (על רקע פיטורי בוגי יעלון), לעזוב את כחלון, ולהתפטר מהכנסת. צריך יושרה כדי לא לקחת את המנדט שלו כח"כ ולעבור לסיעת יחיד (כפי שעשתה אורלי לוי אבקסיס לליברמן). אבל זה גם הרבה חוכמה, של מי שחזר בסוף בדלת הראשית של מפלגת העבודה. חוש ריח נתן לו להבין שיוכל להשתלט על העבודה, וחוש עיתוי טוב נתן לו להבין מתי הוא הרגע הנכון.
גבאי פועל עם הלב יותר מאשר עם הראש. אפילו אם הוא מצליח להסתיר זאת במעטה של רציונליזם. יש לו תחושות בטן מאד חזקות, וצריך לומר שהן באמת טובות. לכן הוא מחליט באופן מהיר ואינטואיטיבי. בניגוד לביבי, ששוקל כל דבר מאה פעם בהססנות, שם בטבלה יתרונות וחסרונות רציונליים, אבי גבאי מרגיש את התשובה, ורץ איתה. לכן לפעמים יהיו גם טעויות בשיקול-הדעת, אך הוא מנהיג החלטי. הראש שלו חכם, מלא דמיון ורעיונות יצירתיים. הוא חוקר לעומק דברים, וגם מגלה מהן המוטיבציות של מי שמולו.
המנוע של גבאי רגשי לחלוטין. לכן לצד המלחמות באויביו, תהיה המון חמלה על המוחלשים והנדכאים בחברה. כמי שגדל במעברה, שמיני בן תשעת אחים, הוא זוכר מניין בא, ויפעל לתיקון עוולות חברתיות. לכן החיבור החזק שלו לאיציק שמולי, אליו היה צמוד בכל השנה האחרונה, עוד לפני שזה זכה בפריימריז. יש אצלו המון ערכים, וחזון גבוה, אולי גבוה מדי. חלום אוטופי על חברה מתוקנת ושלום במזרח-התיכון. לפעמים יש לו ציפיות גבוהות מדי, ואופטימיות מוגזמת.
אבל זה בדיוק מה שסימן עבורו את המטרות הגבוהות האישיות, אותן השיג. מתוך עוני וסביבה נכשלת, הוא האמין שיגיע רחוק. מתוך קושי, הרגש שלו רצה להוכיח שהוא יכול. אל תתבלבלו, אבי גבאי לא פראייר. לא רק שאיפות חלומיות יש לו, גם כושר ביצוע אדיר. בהמון עוצמה, ועבודה רבה, תוך שימוש במניפולציות, ותוכניות מאחורי הקלעים, גבאי הגיע להיות מנכ"ל בזק, משם שר בממשלה, ועתה יו"ר העבודה. והוא רק בן 52. גבאי שואף להיות ראש-ממשלה, והוא בטוח שהוא עוד יגיע לשם. הביטחון שלו מוגזם לעתים, אך מי האמין לו כילד שיגיע לאן שהגיע…
אבי גבאי ניחן בהמון אנרגיה, שמובילה אותו לעשייה. הוא מפתח אובססיה למטרות שלו, וגם לאנשים שסביבו. לכן כדאי להיות איתו ולא נגדו. גבאי ישכב על הגדר בשביל חבר, וגם בשביל הזקנה ששוכבת במסדרון בבי"ח. יש לו רגש חובה עצום, ונאמנות לדרך ולאנשיו. זהו מנהיג שמוביל חזון, מחובר לעם על חלקיו הסובלים, אבל לוקה ביכולת להתרחק רגשית מהעניין. מכאן שיתקשה לקבל החלטות תוך ביצוע שיקול הגיוני-מעשי קר, כפי שראש-ממשלה לעתים צריך לעשות.
ומה בעתידו?
ברגעים הקשים בהן מפלגת העבודה ברשותו הידרדרה בסקרים למספר חד-ספרתי של מנדטים, התעקשתי בפרסומים רבים בבלוג שלי שלא להספיד את גבאי. אנחנו יודעים מה עושים חברי מפלגת העבודה ליו"רים שלהם רגע אחרי שהפסידו בבחירות, אפילו כשהשיגו עשרים וכמה מנדטים… בכל זאת גבאי אלוף הקומבינות והמניפולציות, ובעזרת חושים מפותחים, יימצא את הדרך להמשיך ולהשפיע, ודי בהצלחה. גם מעשית אל תקשיבו לסקרים המספידים אותו (יש כאלה שמדברים על ירידה מתחת לאחוז החסימה), ונראה שיהיה לו אפילו את הכישרון להשיג יותר בתוצאות האמת מאלו של המדגם, אולי אחרי קולות הימאים והסכמי העודפים…
אמנם חזונו המופלג לראשות הממשלה כנראה רחוק. אך גבאי כאן כדי להישאר. והוא ממשיך תהליך בנייה וביסוס מעמדו לאורך כל השנה שאחרי הבחירות. גם יידע לנצל הזדמנויות שיקרו בדרכו.
