10.12.2020
אתמול נחתו ראשוני החיסונים בישראל, והם צפויים להיות מחולקים בקצב של 60,000 ביום החל מה-27 בדצמבר לפי דברי ראש הממשלה. מי שמדפדף אחורה באולפן הקורונה, יגלה שעוד בחודש מרץ הבטחתי לכם חיסון סביב סוף 2020 או תחילת 2021. זה היה נראה לכם רחוק, אבל זה הגיע. ובדרך עוד סיפרו לנו שלא יהיו חיסונים עד הקיץ הבא. הבטחתי לכם שלא רק שיהיו, קצב ההתחסנות יהיה מהיר משחושבים, ושבקיץ 2021 כבר נטוס ונטייל בעולם. כל זה מידע ישן, וכבר ניתן להבין את הכיוון. אך השאלות החשובות כרגע הן לגבי בטיחות החיסון, והאם ההמונים בישראל ובעולם יסכימו להתחסן. הרי ברור שללא שיתוף-פעולה של האזרחים, המגפה לא עוזבת.
בעצם המפות הרלוונטיות לעבוד איתן צריכות להיות אלו של "לידת" החיסון, הרעיון, או שימוש בתאריכים חשובים לגביו. מפות אלו (מפות אירוע) מבוצעות בטכניקה מאד מדויקת ועדינה, ורגישות לשינויים קלים בזמנים (גם של דקות). מצאתי את הזמן המדויק של המתחסנת הראשונה בעולם, אירוע שהתרחש ב-8.12.2020 בשעה 06:31 בעיר קובנטרי שבבריטניה. אנסה להשיב לפי המפה הזו. אני מעריך שהיא בעיקר תספר לנו על החיסון של חברת פייזר, ומזווית ראייתה לגבי בריטניה והעולם בכלל, שכן זהו אירוע המחסנת הראשונה העולמי. בכל עניין בחיינו, תמיד יש לחשוב ולהיות בטוחים שאנו בודקים את מפת האירוע הנכונה הרלוונטית למה שמעניין אותנו.
הצלחת החיסון
ראשית החיסון עובד. כלומר הוא מחסן בהצלחה מפני הידבקות בקורונה, ובשיעור גבוה מהמתחסנים. שנית החיסון יצליח להיות פופולרי, וההמונים ירצו להתחסן בו. מעניין ששמו של המתחסן השני בבריטניה הוא ויליאם שייקספיר, וזה אולי כדי להכריע בשאלה "להתחסן או לא להתחסן?", שאלה שעונה על השאלה "להיות או לא להיות?". חיסון לקורונה ללא ספק מציל חיים, ונראה שכל הפייק-ניוז ותיאוריות הקונספירציה המנסות להפחיד אותנו מפניו, לא יצליחו לתפוס במספרים מספיק גבוהים. לפיכך נגיע מהר למצב של חסינות עדר ויציאה מהמגפה. אני מזכיר שכרגע אנחנו עדיין בשלב לא נוח, וצריך לעבור את דצמבר וינואר שעלולים לכלול גם עוד הגבלות (קראו מאמר "אחת שתיים ודי"). ישראל ספגה עד עתה כמעט 3000 מתים, ובארה"ב יש מעל 3000 מתים מקורונה ביום אחד. בינתיים הדרך להפחית נזקים, היא דרך ההגבלות, אך הצלחת החיסון תשנה זאת.
בטיחות החיסון
החיסון נבדק בשיטות מדעיות מחמירות, ולכן לא יהיה נכון לערער על בטיחותו. אך המפה מרמזת על איזשהם קשיים בטווח הארוך. לא הכל עוד ידוע, ודברים פחות מתוכננים או צפויים יצופו. יתכן שיש למשל מקרים שלא יודעים להסביר, או קבוצות שהחיסון לא מתאים להן. למשל כבר ראינו 2 מתחסנים שפיתחו תגובה אלרגית. זה בינתיים לא סטטיסטיקה, ולא מתייחסים יותר מדי, אבל הבעיות הן לא קריטיות, ובוודאי לא משפיעות על יעילות החיסון מהקורונה עצמה. אופציה נוספת היא שהיעילות היא לטווח לא ארוך, וצריך לחזור על החיסון לעתים תכופות. אבל יותר הגיוני הוא שהחיסון עובד, המגפה כבר לא תהיה מגפה, ויהיה פחות צורך בחיסונים בטווח הארוך. ואופציה נוספת היא של היווצרות מוטציה שעליה החיסון לא יעבוד. יש גם אופציה של תופעות לוואי בטווח הארוך (שלא נבדק), אבל נזכור שזו פרשנות הנחשבת פחות סבירה, שכן חיסונים לרוב אינם בעלי השפעה ארוכת טווח. ידוע שאם מתגלות בעיות בחיסון, הן לרוב בטווח הקצר. כך או כך, זה עוד לא אומר שצריך להיבהל מדי. יתכן שהבעיות הן של חברת פייזר עצמה, ולא מהצד שלנו כמתחסנים.
בשורה התחתונה החיסון של פייזר יעיל מאד לקורונה ודי בטוח, ומבצע החיסונים יזכה לשיתוף-פעולה ציבורי. לפחות בשלב הראשון הוא מוציא אותנו מהתסבוכת ש-2020 הכניסה אותנו. הוא יאפשר לנו ב-2021 לחזור לפעילות, לתייר, ולעבוד.
עמי גוטמן – אסטרולוג