ישראל ב-2026 – תחזית שנתית

תאריך פרסום: 3.1.2026

עמי גוטמן – אסטרולוג

אם נדמה לנו שהמלחמה נגמרה, שהדברים נרגעים, אנחנו צפויים לגלות ש-2026 היא שנה דרמטית לא פחות מקודמתה, והיא תייצר את הדרמות כבר די מראשיתה! 

דרמות צפויות בשני מישורים עיקריים, ואולי לא במקרה הם במקביל. המישור הביטחוני, שלא נותן שקט, והמישור הפנימי שמגיע לשיאים חדשים של מחלוקת. בינואר הדברים קורים פחות או יותר במקביל, ואולי בכוונה. כלומר הממשלה מנצלת את תשומת-הלב הציבורית שמופנית לענייני הביטחון והחוץ כדי לקדם מטרות פנים פחות פופולריות. כמו למשל קבלת החלטה או קידום רעיון שנוי במחלוקת, ומיד אחריו התרחשות ביטחונית שמיד מפנה את תשומת-הלב. אופציה נוספת היא מחלוקת ומתח פנימיים על רקע החובה להתקדם ביישום שלב ב' של תוכנית טראמפ לעזה.

תחנה משמעותית ראשונה היא החל מאמצע ינואר. הימים במחצית השנייה של החודש רוויים במתח עצום במדינה, וכאמור הוא יכול להיות גם וגם. אבל זה לא שהממשלה מצליחה לקדם את כל רצונותיה. ראשית כי לא מערכת המשפט מתקפלת, וכך לא היועמ"שית. אבל זה מאבק, וגם הם לא צד שמנצח בקלות. זה עימות שהולך ומחריף, ובונה מתח אדיר בעם שילווה אותנו גם אחרי ש-2026 תיגמר. יש כמובן נושאים שונים בצד המשפטי, ואין קשר ביניהם. למשל לגבי הפצ"רית הפסדה ברור, חד ומוחלט. אבל זה לא עוזר לממשלה עם היועמ"שית, ליריב לוין עם המהפכה המשפטית, או לראש הממשלה במשפטו, בקטאר-גייט וכדומה. גם אם יהיו להם הצלחות נקודתיות, אין ניצחון מוחלט.

בכלל עבור ראש הממשלה ינואר חודש קשה מאד. חוסר היכולת לתפקד ולבצע את רצונותיו יבלוט גם החוצה, למרות הנטייה הציבורית לראות אותו ככל יכול. זו ממש לא האמת (רק תדמית), ונתניהו נאלץ להתאים עצמו לכל מיני דרישות. בין אם הן של שותפיו הקואליציוניים, של טראמפ והעולם, משפחתו, או פשוט הנסיבות החיצוניות. הוא מוגבל ביותר ביכולת לפתור את הבעיות עם החרדים, ועוד כסף לא יעזור פה. מוגבל ביכולת לנטרל את פרשות הבילד וקטאר-גייט. וגם את משפטו המתנהל הוא אינו מצליח לנטרל כפי שרוצה. לכן נשיא המדינה לא ייענה לדרישותיו המלאות (למרות שטראמפ סיפר לנו שהחנינה בדרך), גם אם יציע לו מתווה כלשהו לחנינה.

חנינה?

צריך לומר שנשיא המדינה מעוניין מאד לפתור את המשבר סביב משפט נתניהו, ולמצוא דרך דיפלומטית יצירתית שתתגבר על המחלוקת. וצריך לומר שמבחינת אישיותו, הוא אכן האדם המתאים לתפקיד. הבעיה היא שזאת משימה בלתי אפשרית, ולכן הנשיא הרצוג רק מסתבך וחוטף ביקורת משני המחנות. כל החלטה שיחליט תפגוש חוסר שביעות-רצון, וספק אם תוכל להבשיל לכדי ביצוע שמסיים את הסאגה. אבל שאף אחד לא יתבלבל, ההפסד של הנשיא אינו הניצחון של נתניהו. כלומר הטענה לפיה לנשיא יש רק מה להפסיד, ונתניהו מרוויח בכל מקרה, אינה נכונה. הנשיא אמנם מפסיד, אבל מעשית נתניהו לא מרוויח. נתניהו היה רוצה לקבל חנינה בפועל ולהמשיך בתפקידו כראש ממשלה. הוא מקסימום ממשיך להתלונן ומצליח לשכנע את המשוכנעים.

עזה

כל זה במקביל למתח ביטחוני שעולה. דברים אינם זורמים לפי התוכניות, וזה מייצר קשיים. מכאן הממשלה במסלול התנגשות עם טראמפ והעולם סביב יישום שלב ב' בעזה, והדברים לא מתקדמים כפי שרוצים, וכפי שנדמה לרבים שיקרה לאחר פגישת נתניהו-טראמפ בסיום 2025. בפועל על חמאס מופעל לחץ, וזה חורף מאד לא נוח מבחינתו. יתכן שהוא סופג, אבל אין לצפות להשמדה מוחלטת שלו או אפילו פירוק מוחלט מנשקו (לא בכוח ולא מרצון).

בכל-זאת חמאס מוחלש, והוא אינו גוף משמעותי שמאיים על מדינת ישראל. לכן גם בהמשך 2026 אין לנו מה לחשוש מפניו. החמאס מתמודד לא רק עם שיקום, אלא מעמד פנימי נחות וטענות של הציבור כלפיו בעזה. זה יבלוט מאד בקיץ 2026. אבל ישראל עסוקה מאד בשאלה מה היא מתכננת כעתיד של עזה, והיא לא מצליחה לייצר תחליף ראוי ויציב לחמאס, כזה שיהיה נוח לנו. הניצחון הצבאי שהושג במאמץ רב אינו מתורגם להישג מדיני פוליטי מצופה.

מלחמה

בכל-זאת רואים גם מאבק צבאי, ואפשר שהוא פשוט חלק מחוסר השקט הכללי. אבל ההנחה היא שהבעיות הן בעיקר בגזרות האחרות. זה יכול להיות גם חוסר שקט מיהודה ושומרון, אבל צריך להביט לצפון. זה לא רק לבנון כפי שכולם מסתכלים, אלא צריך להביט לעבר סוריה. הנשיא אחמד א-שרע היה רוצה לייצר שקט ולהגיע להסכם עם ישראל, ואולי יש גם הבנות שקטות. אבל מעמדו בסוריה אינו יציב, והוא אינו שולט על כל מה שקורה שם. סוריה מדינה כאוטית, וגורמים עוינים, בהן אירן, מנצלים את הכאוס לבניית תשתיות טרור. סוריה היא כר פורה להתארגנויות שפועלות נגדנו. הסיפור שלנו עם אירן לא נגמר, בין אם נלחם בה ישירות או דרך הפרוקסי.

כאמור החל ממחצית ינואר מתחמם במדינה, ומבחינה ביטחונית הפוטנציאל המלחמתי העצים יותר קיים עד אפריל. אבל שיאיי המתח בשמיים הם סביב פברואר (פלוס-מינוס). לא תמיד נקודת השיא בשמיים היא נקודת השיא על הקרקע, ומבלי לדייק זמנים נאמר שב-17 בפברואר יתרחש ליקוי חמה שישפיע על מדינת ישראל מאד. הליקוי משפיע גם על ארצות-הברית וטראמפ שיחוו תקופה קשה. אבל בישראל הליקוי מצטרף למצב שמיים בעייתי לאורך כל התקופה האמורה סביבו, ויכול להוות טריגר שסמוך לו דברים פורצים. מסביבות הליקוי ועד הימים הראשונים של מרץ אלו הם שיאיי מתח בשמיים. בין אם תהיה זו נקודת השיא או אחרת, פברואר אינו חודש שקט ביטחונית בישראל, ואסור לחשוב שבמרץ בהכרח נרגע.

שחיקת הצבא מול חוק הגיוס

לכן לפני פסח יש הרבה מתח ואנחנו דרוכים מאד לקראתו. אבל באביב המתח העיקרי נרגע, ובוודאי מאי ויוני יאפשרו לנו לנשום (מבחינה ביטחונית) אחרי שנתיים וחצי קשות. זה חשוב וקריטי, כי גם צריך לומר שצה"ל נכנס ל-2026 בשיאיי שחיקה שאנחנו לא מבינים אפילו את היקפם. אולי מסתירים מאיתנו, ואולי לא מספיק מודעים. אולי זה בציוד, אבל זה בוודאי בכוח אדם. כל זה מדגיש עוד יותר את ההתנגדות לחוק הגיוס שהממשלה מקדמת שלא צפוי לגייס את החרדים. ההתנגדות תגיע לא רק מהאופוזיציה, כי אם מתוך הליכוד והקואליציה, כשברקע העם מפעיל את הלחץ על מנהיגיו. תיתכן התנגדות נוספת מבית המשפט באישור החוק, ככל שזה בכלל יגיע עד לשם. נתניהו כבר הזיז רמטכ"ל, שר ביטחון, ויו"ר ועדת חוץ וביטחון (אדלשטיין) כדי לקדם את החוק. אבל כפי שכבר אמרתי לכם, לנתניהו מצליח הרבה פחות ממה שנדמה. כך או כך, בועז ביסמוט שיועד לתפקיד, לא נפגע אישית, ויוצא בסדר מהתהליך.

החרדים לעומת זאת לא באים על מבוקשם, וקיימת האפשרות שהם מפרקים את הממשלה. אופציה אפשרית היא סביב מרץ, שבכל מקרה יהיה חודש נמוך בישראל. הרבה מתח פנימי ואולי עדיין גם ביטחוני, או התמודדות עם בעיות ותוצאות לא נוחות של דברים. צריך לומר שישראל מנצחת במלחמות שלה, אבל זה לא אומר שאין מחיר כבד שמשלמים. לכן בחודש מרץ האווירה בישראל נמוכה, לחוצה או כבדה, וזה יוצר גם אווירה של סוף גם בממשלה. כי יש אלמנט של מיאוס כללי, ועייפות גדולה ציבור ובמנהיגיו. אם אכן הדבר יבשיל לפירוק הממשלה, זה יוביל לבחירות ביוני. סוף-השבוע האחרון של יוני נראה סוער מאד במדינה, ככל הנראה סביב המישור הפוליטי או הפנימי.

סוף יוני

אפשר שזה זמן בחירות, או זמן של סערה אחרת במדינה, ככל הנראה פוליטית, או לפחות עם השפעה כזו. סביב הסופ"ש האחרון של החודש מפות הפוליטיקאים פעילות מאד, ואולי זה בעקבות פעולות נדרשות עקב תוצאות בחירות, או יציאה להפגנות וכן הלאה. מרגע זה יש רוח של שינוי בעם, וזה מוביל ליולי של תקווה. אבל לא כולם מרוצים, ולצד התקווה והאמונה, יש מי שחרד ממה שקורה. לכן זו גם עדיין תקופה של שיאיי פילוג שלא ייפתר בקלות. להיפך, המחלוקת בעם רק תגבר. והשיאים שלה יגיעו רק ב-2027. כאמור החל מהאביב העניינים הפנימיים הופכים להיות הדרמטיים יותר בישראל, והם יהיו בעייתיים יותר מהמלחמות החיצוניות שניהלנו. זה יכול להיות בין ימין ושמאל, ביבי ורק לא ביבי, דתיים-חילונים, או ערבים-יהודים. זה יכול להיות גם המצב באיו"ש.

אך מבחינות רבות התקופה של מאי-יוני בסה"כ חיובית למדינה, ואולי נעשים צעדים בונים או מרגיעים לקראת בחירות (לא מבחינת הקרע בעם, להיפך, אבל מבחינת ביטחון ועניינים מעשיים). אם אכן יתקיים ביקור של הנשיא טראמפ להענקת פרס ישראל, הוא עשוי להיות מתוכנן טוב, ומביא תוצאות מקדמות. אבל עבור נתניהו אישית זו תקופה לא אופטימית, שהיא גם שערורייתית, שנמשכת לתוך הקיץ ויותר. אפשר שאלו פרשות קטאר-גייט, הבילד, או אחרות, או סביב ההתנהלות מול חמאס ותחקירי השבעה באוקטובר. צריך לומר שרואים במפת הלידה של נתניהו שהוא עבר שינוי תפיסת-עולם וערכים קיצוני בשנים האחרונות, ונתניהו של ימינו אינו נתניהו של פעם. יתכן ששלב זה מאמת אותו שוב עם נושא בחירת הדרך. אולי בקיץ 2026 הוא חש שעשה כמה בחירות לא נכונות בדרכו. בהמשך נתניהו עוד יתמודד עם הרבה גילויים לא נוחים גם במהלך 2027.

עבור נתניהו קיץ 2026 לא חיובי, ויתכן שיש לכך השלכה גם למצב הבריאותי. מכאן החל מהסתיו נתניהו מאבד תקווה ואמונה, והחשיבה שלו נעשית מצומצמת, פסימית ונמוכה יותר. אבל בישראל יש אלמנט של רגיעה מסוימת, אם-כי זמנית. כלומר ספציפית לקראת אירועי השבעה באוקטובר רואים שוב את המתח, וציון המועד מייצר קושי בתוכנו לקראתו. נזכיר שבשנה החולפת חלק מהעם ציין יום אבל, וחלק אחר (כולל האירועים הרשמיים של המדינה) ציין יום חג (סוכות).

הרבעון האחרון

יש משהו אגרסיבי בהתנהלות הממשלה סביב סוכות 2026 (פלוס-מינוס), אבל יתכן שאלו ענייני המדינה האחרים, קואליציה, וכל מה שקשור בניהול ישראל. בכל-זאת ככל שנתקדם בסתיו, ולתוך החורף, דברים נרגעים וגם מצליחים יותר. האווירה במדינה שמחה יותר, ואפשר שזה משפיע גם על הבורסה. אנשים יותר מבלים, מוקדי התרבות מלאים, וגם לאומנים והמסעדות זו תקופה יותר נוחה.  בדצמבר הדבר יבלוט, והוא זמן חיובי גם לתקשורת (שעוברת קשיים משמעותיים ברבעון הראשון של השנה) וכל מיני עניינים. צריך להגיד שגם יחסי החוץ או מצבנו הבינלאומי עשוי להשתפר במידת-מה.

בכל זאת כל זה זמני ויחסי, ומצבנו בעולם התדמיתי שביר. מצבנו הפנימי עוד יותר שביר, וב-2027 נחזור להתקוטט ואפילו ברמות עצימות מאי-פעם. נאמר שאנחנו סוחבים את הפצעים של המלחמה הארוכה, המחיר הגבוה שלה. כללית השירותים לאזרח בירידה, ומעל לכל זה מתבטא במערכת הבריאות שמגיעה השנה לכמעט קריסה. אבל חשוב לומר שהמצב הכלכלי בישראל בסדר, ובטח טוב ביחס לעולם. כלומר ישראל מתמודדת טוב ומפגינה חוסן למרות כל מה שעברנו כאן, ולמרות אנטישמיות שפוגעת כלכלית מחוץ. התעשיות הביטחוניות פורחות, וצריך לומר שזאת תהיה שנת טכנולוגיה לא רק בישראל. העולם כולו עושה קפיצת מדרגה מדעית, טכנולוגית, והקדמה משנה את חיינו. ה-AI לוקח אותנו למחוזות מטורפים. הרבה תודות לכוכב פלוטו בדלי, שמקדם לנו את עידן הדלי, עליו סיפרתי לכם בעבר.

מעפר צומחת שושנה

זה טבעי להדגיש את הבעיות, גם כי אנחנו נוטים יותר לראות אותן, וגם כי זה החלק שיותר צריך להטריד אותנו. ואכן זו שנה עם בעיות גדולות. ברבעון הראשון הן ביטחוניות, ואח"כ הן הפילוג והבעיות בתוכנו. אבל יהיה גם הרבה חיובי, מחירי הדירות ימשיכו לרדת בעקביות, ואפילו דני אבדיה (נציגנו) לא רק ישָמֶר הצלחה, אלא יגיע לשיאים חדשים בקריירה. ויש כאלה שדווקא הכישלונות שלהם מיטיבים איתנו. לפעמים פשוט צריך לחפש את הטוב במפות של האויבים, שיחוו הרבה בעיות. בין היתר החות'ים סופגים דווקא החל מהאביב ואילך. בין אם זה בגללנו או עניינים שלא קשורים בנו. אבל לא צריך להגזים בציפיות. קשה למשל להבטיח את נפילת המשטר האירני, למרות ההפגנות הנרחבות בסיום 2025.

בישראל אנחנו בשנה של תקווה ואמונה, וזה יבלוט בעיקר החצי השני שלה. לכן למרות הבעיות תהיה התמודדות איתנה לצד חזון עתידי. נראה גם את הישראלי היפה. על רקע הרצון להשפיע, לעשות שינוי, ולעזור לכל נפגעי התקופה והאנטישמיות הגואה, נראה הרבה עזרה. בין אם היא כלכלית, נפשית או פיזית, והיא מביאה אלינו גישה פילנטרופית רכה והרבה אידיאלים השנה. ואולי דווקא על רקע הפילוג הרב סביב המחלוקות בעם, יש רצון אצל רבים למצוא נקודות מחברות. זה כאילו הצרות כבר מתגבשות ליופי, כאילו מעפר צומחת שושנה, כפי שכתבה רחל שפירא.

התחזית תתממש?

נאחל שרק הטוב שנחזה למדינה יקרה. אבל בסוף 2026 אתם תקראו שוב את התחזית הזו, שתישאר כאן פתוחה לקריאה כל השנה. אני כבר אומר לכם שהיא כנראה לא תהיה 100% מדויקת, אז בואו נכוון ל 90%-80%? אסטרולוגיה אינה מדע מדויק, זה לא מתמטיקה. אבל היא תהיה נכונה בעיקרה! זו בגדול השנה שלפנינו, לטוב ולרע. לקריאת תחזית חודשית, ותחזיות נוספות אחרות, לחצו כאן ועברו למדור תחזיות.

קבלו עדכונים שוטפים:

עשו FOLLOW / עוקב לבלוג שלי בפייסבוק, שם מתפרסמות תחזיות מספר פעמים בשבוע. אך Follow / עוקב לא מספיק כדי שפרסומים מהעמוד יקפצו לכם לפיד. כדי להבטיח שזה יקרה, יש לשנות את ההגדרות ל"מועדפים". איך?

מטלפון נייד: בעמוד הפייסבוק שלי (כלומר כשאתם על הפרופיל שלי) בצד שמאל (או ימין בגרסה אנגלית) יופיע לכם "..." (3 נקודות). לחצו עליו, ואז לחצו באפשרויות שנפתחות על "עוקב/ת" (למרות שהוא כבר מסומן). כאן תוכלו לשנות הגדרות. באפשרות הראשונה "ניוז פיד" נבחר עבורכם "ברירת מחדל". שנו וסמנו "מועדפים". בנוסף מי שרוצה, יכול לבקש התראה כשמפורסם פוסט שלי. איך? תחת "פוסטים" סמנו "רגיל".

ממחשב:  חפשו את כפתור ה-"..." (3 נקודות) כשאתם בעמוד שלי. לחצו עליו, ובחרו "הגדרות עוקב/ת" או "Follow setting" (בגרסה אנגלית), ושנו את ההגדרה הנפתחת ל"מועדפים" או "ראה תחילה" . מי שרוצה, באותו מקום יכול לבקש התראה כשמפורסם פוסט שלי. איך? תחת "פוסטים" סמנו "רגיל".

כך תבטיחו שהתחזיות שלי יופיעו לכם תמיד. פשוט וקל. ומי שעדיין צריך, יימצא כאן קישור לעמוד .

גם באתר עצמו תמצאו חומר רב, תחזית חודשית המתחדשת כל חודש, מאמרים על המזלות, הכוכבים, שירותים אסטרולוגיים ומחיריהם, סרטונים ועוד. לחצו על התפריט באתר ובחרו את הנושא המעניין אתכם.

שנה אזרחית טובה !
ממני והכוכבים !

עמי גוטמן – אסטרולוג