27.12.220
הערב נכנסנו לסגר השלישי, ויש לי חדשות טובות וחדשות רעות. ראשית בואו נכניס לפרופורציות. הסגר הזה קשה, אבל פחות. כמו שכתב יהונתן גפן "לומדים לחיות עם זה ככה, פחות אבל עוד כואב" (האזינו). מחד קצת התרגלנו, גם נרשה לעצמנו יותר. יותר אנשים יצאו למקומות העבודה, יותר גם יפרו את ההנחיות. צפו להפרות משמעותיות והמוניות. אבל זה לא רק זה, זה באמת שלב פחות קשה. נזכור שגם ממדי התחלואה נמוכים יותר מאיך שנכנסנו לסגר השני. היו אז כבר מעל 9000 נדבקים ביום, וכפול חולים קשים. אבל המספרים עכשיו בהחלט בעליה. ב-3 בספטמבר פרסמתי לכם את המאמר "נכנסים לשלב הקשה" (לחצו לקריאה), והגדרתי את החגים כזמן הקשה והסוגר, אך הדגשתי שזה לא יעצור את לגמרי את הקורונה.
אנחנו נכנסים עכשיו לסגר, אבל פסיכולוגית אנחנו כבר יותר בטוב. אנחנו רואים את הסוף, והחדשות הטובות שלי הן שזה בהחלט הסגר האחרון. זה גם סגר יותר נושם. מערכת החינוך פתוחה, ההגבלה היא ל-1000 מטר, יותר עובדים, ואנו חשים יותר משוחררים. ומעל לכל, זה לא חגים. לשבת בראש-השנה הרחק מיקירינו, היה שלב קשה יותר. בכל-זאת, מצבנו טוב יותר, וכבר יש יותר ויותר מחוסנים. חדשות טובות נוספות הן שכבר מסוף החורף נראה שינוי קיצוני (לטובה) בתנאים ובתחלואה הקשה. אנחנו נצא מהמשבר הרבה יותר מהר ממה שנדמה.
החדשות הרעות הן שהסגר כנראה יהיה יותר ארוך משבועיים, וכל ינואר לא נראה חיובי במדינה. אבל בפברואר מאד משתפר. אני לא יודע לומר אם כל ינואר יהיה סגר, אבל הוא יהיה תחת מגבלות, ואולי קשיים גם מסיבות אחרות במדינה. חדשות רעות נוספות הן שגם בחורף הבא רואים אופציה של פגיעה הקשורה בבריאות בישראל. זו יכולה להיות התפרצות נוספת של קורונה, ואולי צריך לחזור על החיסון פעם נוספת. ויתכן שזו השפעת או ענייני בריאות אחרים. אולי אלו פשוט קשיים של מערכת הבריאות, אבל בכל מקרה להערכתי לא נראה שוב סגרים והגבלות, וזה לא משהו שצריך להדאיג מדי מבחינות אלו. בסה"כ אנחנו מסיימים את השלב בו הקורונה היא מגפה, גם אם היא תהיה מחלה שעדיין צריך לנהל. חשוב לומר שבאמצע, קרי האביב, קיץ וסתיו, נראים נוחים ומשוחררים יותר ויותר.
