מטרת המאמר אינה פוליטית. אלא להאיר את דמותו של שר החינוך, ולעזור לכם להכיר את אופיו. גם לספר על הצפוי לו. תפקידי אינו להחניף או לבקר, ובטח לא להחליט מי האדם המתאים ביותר לנהל את המדינה. אלא לספר לכם מה רואים בכוכבים לגבי הדמות, לתת לכם זווית מנקודה אחרת, שאולי תעזור לכם לגבש עמדתם בעצמכם.
אישיות
מי שמאשים את בנט שהוא פוליטיקאי אופורטוניסט שיתחכם באמירה ימינה מהממשלה רק כדי למשוך בוחרים, לא מכיר את המפה שלו. בנט טיפוס פשוט מאד, מה שרואים זה מה שיש. כשבנט אומר "להיכנס בהם", הוא באמת מאמין בזה ומתכוון לכך. ואם ייתנו לו, הוא הפירומן שיצית את המזרח-התיכון. בשביל בנט אין טעם בדיפלומטיה ומשחקים. הוא טיפוס כוחני, עקשן מאד, ומסתער בכל העוצמה ובאופן ישיר.
כוונותיו טובות, ויש גם הרבה טוב-לב למי שהוא אוהב, ולא רק, גם אמפתיה לאלמוני שסובל. בנט רוצה להפוך את מערכת החינוך לטובה יותר, לעזור למורים, לתלמידים החלשים, וגם להביא הישגים. בנט מאד הישגי, והציון הוא שקובע. באופן אישי הוא מונע מהרבה אגו. הוא כל-כך תחרותי, שהוא מתקשה להפריד בין השיקול הלאומי, לניצחון האישי בקרב. כך יתנגד להצעת חוק של ליברמן למשל, אפילו אם הוא חושב שהיא טובה, או יתעקש על הצעה שלו, אחרי כשכבר הבין שהיא לא אפשרית. בנט איכפתי מאד, אבל לא דמוקרט בתפיסה. ואם הוא מאמין כאדם דתי שצריך לחנך את ילדי ישראל בדרך התורה, אז הוא יקדש את ההדתה. המטרה כאן מקדשת את האמצעים, וחשובה יותר מהדרך הנבחרת. לכן מרגישים בכך גם בבתי-הספר החילונים, בניגוד לרצון ההורים.
מי שיקשיב לבנט, יישמע את עמדותיו באופן אמיתי ופתוח. וצריך לומר הוא עומד מאחוריהם ביושר. אך שיטת הפעולה שלו, יכולה כבר להיות מניפולטיבית. כלומר אם יש התנגדות, הוא מוכן לעקוף אותה מהצד. זה לשנות תכני ספרי-לימוד בלי לעבור בצינורות המקובלים והחשופים, ולהעלים מעין ההורים, וזה לבנות בהתנחלויות בלי לקבל את האישור הרשמי לכך. אך אם תשאלו, תשמעו אותו תומך בפה מלא בכך. כלומר בנט אומר בגאון את דעותיו, ובאופן אמיתי וישיר. אך כשלא מאפשרים לו לבצע אותן, הדרך להשגת המטרה המוצהרת יכולה להיות ערמומית.
בנט נוקשה ולא מתפשר עם אף-אחד. זה באמת הוא. אך ביבי מסתדר איתו ע"י הבטחות ריקות, מושך אותו, ומרכך אותו בתחבולות. ביבי יודע לא לדרוך על הכבוד שלו, שהוא הדבר החשוב ביותר לבנט באופן אישי. ראינו באיזו חריפות הגיב בנט כשפורסם בכתב החשדות בתיק 2000, שביבי הזמין לכאורה כתבה נגד אשתו של בנט. גם כאן ביבי לא התכוון לדרוך בגלוי על כבודו של בנט, הוא לא חשב שזה אי פעם ייצא החוצה. בנט צריך להראות הצלחה, ולזכות בכבוד. כישלון פומבי (או כתבה שלילית) זה הדבר המפדח ביותר עבורו. ואם זה עלול להתברר, בנט יחצה הרבה גבולות, וילחם בכל דרך ושיטה שהוא מכיר, כדי להחצין הצלחה אישית.
בנט סובל מעצבנות פנימית גבוהה. הראש שלו כל הזמן עובד, ולא נותן לו מנוח גם בלילה. הרגש מציף את הראש, והחשיבה אימפולסיבית. בנט מאמין במכה חזקה וקצרה, ורוצה מיד להגיע למטרה הסופית. להגיע להישגים בכל תחום מיד. מנקודה זו הוא יוצא, וכך הוא מתחיל. אך מרגע שהדברים לא מתנהלים במהירות לה ציפה, או בכיוון שרצה (והוא לא תמיד לוקח בחשבון מראש את הבעיות או העיכובים שיתכנו), בנט יודע לאסוף את עצמו ולהתמיד. זו העקשנות בדרך למטרה, והוא מגלה המון אורך-רוח תוך כדי תנועה. בוודאי לא יודה כשטעה, ינסה לתקן עם גמישות תפעולית ורעיונות שנשלפים, ימשיך ולא יישבר ויהי מה. לכן אם יתמנה כשר ביטחון כפי שרוצה, ישאף להכריע מערכה מיד, אך לא יעצור אותה גם אם תסתבך או תתארך, כפי שקרה למשל בלבנון השנייה.
ומה בעתידו?
בנט צפוי לחוות תחושת מגבלה. קשיים חיצוניים מונעים ממנו להשיג את מה שהוא כל-כך רוצה, ויש תסכולים. בנט טיפוס מאד אופטימי באישיותו, ולכן זו שנה מאד מבלבלת עבורו. כיוון שיהיו רגעים בהם נראה לו שהדברים יכולים להסתדר וללכת לכיוונו, ואחרים שמביאים המון בעיות, והוא נע ונד בין תקווה לייאוש. זה נכון במיוחד בקיץ 2019, אך סתיו 2019 כבר תופס את הכיוון השלילי יותר. יחד עם זאת הוא כן נהנה מתמיכת חבריו.
איילת שקד
הערה: ערך זה נכתב לפני הבחירות של ה-9 באפריל. לאור השינויים, מאמר חדש ונרחב יותר יוקדש למי שעומדת בראש האיחוד המפלגות "ימינה". חפשו אותו באולפן הבחירות.
אישיות
שרת המשפטים נחשבת שותפה מלאה בהנהגת הימין החדש. ראשית כמה מילים על אופייה: בדומה לבנט, שקד טיפוס מאד פשוט ומעשי, מחפשת את התכלס הקונקרטי והישיר. הראש שלה חריף, חוקר, ומהיר, אך המטרות שלה ברורות ובסיסיות. היא באמת אינה מבינה למה צריך מערכת משפט מורכבת, ולא רואה כמה צדדים לבעיה או עניין. בסוף זה די פשוט, "הטובים נגד הרעים", ואין ערכים של זכויות הפרט מול הרוב, או חוק בלתי חוקתי. בפשטות היא מאמינה בדמוקרטיה של "רצון הרוב", ולא דמוקרטיה מתגוננת, או התפלפלות רעיונית אחרת. בשקד יש הרבה עקשנות שלא רואה ממטר, ולא חסה על הזולת. אך היא רגישה מאד לכבודה וגאוותה. אפשר כנראה להאמין לה ששיתוף הפעולה עם אפי נווה נעשה בתום-לב מבחינתה. היא אינה מבחינה בבעייתיות של אופי היחסים, כחלק מהיותה ממוקדת מטרה בלי תשומת-לב למורכבויות ולהשפעות לוואי. זו רגישות שבאמת לא קיימת בה, ולכן לא מובנת לה התמיהה. פחות חשובה הדרך, ויותר המטרה. ויש יכולת גבוהה להשיגה.
ומה בעתידה?
איילת שקד נכנסת לתקופה של שינויים גדולים בחייה. ככל הנראה למשרד המשפטים היא כבר לא תחזור, על-אף שהקמפיין שלה מכוון לשם. היא אינה מוכנה להכיל את מי ומה שמעכב אותה, תראה התנגדות, וצפויה לרכוש מעמד ועוצמה. היא בונה את עצמה יפה ומסודר בדרך אחרת. מתנהלת נכון ויציב בדרך למעלה, וכנראה נהנית ממעמד טוב משל נפתלי בנט. לכן עתידה איתן, בין אם בהנהגת הימין החדש, או מעבר עתידי לצמרת הליכוד, או דבר אחר שתעשה.
